כשהתחלתי לתרגל אצל אלית עברתי פרידה מאדם קרוב. נפער בי חור. הקרקע הרגישה פחות יציבה והסתובבתי עם תחושת מועקה חריפה לה היה ביטוי פיזי חריף במרכז החזה. זו לא הייתה הפעם הראשונה שלי בתרגול היוגה, ויחד עם זה חשתי כאילו אני פוגשת את עצמי, במצבי הנוכחי, לראשונה על המזרן.
הקול של אלית המלווה בהכוונה מדויקת ונעימה יחד עם המשפט הפותח או סיפור הרקע שמלווה כל שיעור עזרו לי בהעמקה והתבוננות פנימה. גם המגע של אלית במהלך השיעור מכווין וממרכז ונעשה תוך הקשבה מרבית לגוף ולנשימת המתרגל.
היחס האישי וההתעניינות הכנה של אלית גרמו לי לחוש תמיכה ואהבה גם בתקופה בה שכחתי להקדיש לעצמי וגם בהמשך לאחר שהזמן שעבר עמעם את מרבית המועקה. ממד הזמן אצל אלית כל כך שונה ממה שאנו מכירים בחיים המודרניים. התרגול הוא כמו זינוק למחילת הארנב, כאילו שוגרנו לממד אחר בו לזמן אין חשיבות וגם כאשר מסתיים השיעור והזמן חוזר להיות דוחק כפי שאנו חווים אותו בחיינו הארציים מפתה אותנו אלית להישאר עוד קצת לשיחה, שאלות או כל שיתוף שנבחר. מה שהופך את המעבר הזה, מממד ה"אל-זמן" חזרה אל המציאות, לנעים יותר. הטקס מלווה בתה צמחים מקנקן הפלא, בפינוק מתוק ובהמון הכלה ואהבה של אלית ושל הקבוצה.
יכולה לסכם ולומר שאלית נגעה בי בכל כך הרבה מובנים וכולם נעימים ומזמינים. אני ממליצה בחום לכל מתרגל, בכל רמה ובכל גיל על חווית התרגול איתה. למדתי ולומדת המון ממנה. בהמון הערכה ואהבה, טל.